Hareini הרינ

https://youtu.be/_UeWGi6acyY?si=JZrp8OkgOROWGGp2

Hareini הרינ

A song by Avitar Banai & Ravid Plotnik

של אביתר בנאי ורביד פלוטניק

הריני מקבל על עצמי

לאהוב, לאהוב

מכל השינאה שבתוכי

לאהוב, לאהוב

לא כל העולם אשם בבעיות שלי

בהפסדים ובספקות שלי

ואיפה כל המעשים והמידות שלי

הריני מקבל על עצמי

אוו אוו אוו

היום אני לוקח אחריות

על כל השטויות שעשיתי

והכל מי שפגעתי, מבקש סליחה

על חומות, ההיסוסים, המגננה

על שליליות והקטנה

על קנאה והקטנה

מקבל על עצמי להבין שאני פזיז ועצבני

ולקבל את ההשלכות

של הטעויות שלי

עם כל הכעסים בלב על כל הסובבים אותי

הציפייה הזאת

שינהגו או יחשבו כמוני

(אוו אוו אוווו) הציפייה הזאת

(אוו אוו) שינהגו או יחשבו כמוני

אוו אוו

הריני מקבל על עצמי

לאהוב אהבה שאינה תלויה בדבר

לחיות בשלום עם מי שאני

וסוף סוף להניח לעבר

מקבל על עצמי להניח לזו שאהבתי

לחיות את החיים שלה בשקט

ולאחל לה רק טוב

גם לה מגיע לאהוב, או

גם לה מגיע לאהוב

(אוו אוו) גם לה מגיע לאהוב

(אוו אוו) גם לה מגיע לאהוב

(אוו אוו) גם לה מגיע לאהוב

———-

Hareini

I take it upon myself

to love, to love

From all the hatred inside me

to love, to love

The whole world is not to blame for my problems

In my losses and doubts

And where are all my deeds and virtues?

I take it upon myself

Oh oh oh oh

Today I take responsibility

For all the nonsense I did

And everyone I hurt, I ask for forgiveness

On the walls, the hesitations, the defensive

On negativity and reduction

About jealousy and pettiness

I take it upon myself to understand that I am reckless and nervous

and accept the consequences

of my mistakes

With all the anger in my heart for everyone around me

This expectation

Let them act or think like me

Oh oh oh oh

This expectation

(Oh oh) that they will behave or think like me

Oh oh oh oh

I take it upon myself

To love a love that does not depend on anything

Live in peace with who I am

And finally leave it to the past

I take it upon myself to let the one I loved

Live her life in peace

And wish her only good

She deserves to be loved too, oh

She deserves to be loved too

Oh oh oh oh

Previous
Previous

On the Akeida

Next
Next

Getting Back My "I"